שנים עטיתי מסיכות גם לא בפורים. את מסכת המכובדת, מסיכת המצליחנית והחכמה. חייתי לפי מה שציפו ממני, הפכתי לרואת חשבון, עשיתי את מה שנראה נכון וראוי. אבל בפנים לא הרגשתי מחוברת לעצמי.
הבעיה עם מסכה היא שאם עוטים אותה מספיק זמן, היא כבר לא יורדת. ואז אנחנו שוכחות מי נמצא שם בפנים.
עד שהבנתי שאני לא חייבת להוכיח כלום. אני יכולה פשוט להיות אני.
וזה היה מפחיד, אבל בעיקר משחרר.
והיום, אני רוצה להזמין גם אותך לעשות את זה.
