למה אנחנו לא מצליחות לעמוד בהבטחות שלנו לעצמנו?

אמרת שתתחילי לקום כל בוקר מוקדם ולעשות הליכה – אבל עבר שבוע ואת עדיין במיטה.
הבטחת לעצמך שתתלבשי יפה גם כשאת עובדת מהבית – אבל שוב נשארת בפיג’מה.
החלטת להפסיק לנשנש בלילות – אבל מצאת את עצמך מול הטלווזיה עם חפיסת שוקולד ביד.
ככה אני מצאתי את עצמי, כועסת על עצמי בגלל כל ההבטחות העצמיות שלא קויימו.
אם זה נשמע לך מוכר – את לא לבד.
ולא, את גם לא עצלנית.
ואת ממש לא אישה בלי כוח רצון.
את פשוט בת אדם.

הרי כשאנחנו מבטיחות לעצמנו הבטחות, זה נובע מהרצון שלנו להשתפר,
להרגיש טוב יותר, להיות בגרסה הטובה ביותר שלנו.
אבל כשהיומיום סוחף אותנו, כשהעייפות מכה, כשהחיים לא תמיד מסתדרים לפי התוכנית – אנחנו "נופלות".
ושם – בדיוק שם, אנחנו מתחילות לשפוט את עצמנו.
"עוד פעם לא עמדת בזה."
"מה נסגר איתך?"
"כולם מצליחים חוץ ממך…"
וזה בדיוק הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולות לעולל לעצמנו.

דווקא ברגעים כאלו אנחנו צריכות חמלה עצמית ואהבה.