הבלוג של נילקה
הכניסי פרטים וקבלי את החוברת לדאגה עצמית למייל
פסח בפתח.
זה מתחיל לאט עם הרשימות והפתקים על המקרר, רשימות קניות של מצרכים ומתנות, הערות בוואטסאפ מהמשפחה, הילדים כבר בחופש, והראש שלך מתחיל להסתחרר:
לנקות, לסדר, לבשל, לארגן, לקנות בגדים, לתאם בין חמות לגיסות…
וכל הזמן הזה – מישהי אחת נשארת מאחור: את.
וזה לא מקרי.
אנחנו חונכנו ש"חייבים להספיק הכול" וש"כשכולם מרוצים"
אבל האמת? כשאנחנו עייפות, מרוקנות, ומחייכות בכוח בליל הסדר – זה כבר לא חג. זו הצגה.
ולמה בעצם לבחור בעצמי?
כי אני לא יכולה לתת מעצמי לאחרים, אם אין לי כלום בפנים.
כי הילדים שלי צריכים אמא נינוחה יותר מאשר חלונות ופנלים מבריקים.
כי הבית לא יקרוס אם אשאיר כמה אורונת לא מסודרים– אבל אני? אם לא אתן לעצמי רגע לנוח, להיטען, להיות – אני זו שעלולה לקרוס.
והפעם, החלטתי אחרת.
בחרתי להיות קודם כל שלי.
להתייעל איפה שצריך, לקנות מראש, לוותר על המתנות שממילא כולם מחליפים, לוותר בלי רגשות אשמה, לא לקחת אחריות על מה שלא שלי.
וגם לך השנה, יש לך הזדמנות לבחור אחרת.
לבחור בעצמך.
כי פסח הוא חג של חירות.
וכמה אירוני זה, שאנחנו הנשים, שבדרך כלל (אבל תא תמיד) כל ההכנות, הרשימות, הבישולים, הקניות על הגב שלנו ואז אנחנו מגיעות לחג הזה עם גב כואב, עיניים עייפות, יובש בידיים, לב מרוקן ותחושת "אני רק רוצה שזה יעבור".
וזה לא חייב להיות ככה.
אף אחד לא מינה אותנו להיות קורבן של החג הזה.
שמעתי איזה רב בטיקטוק שאמר שאין צורך לנקות את המזגן כי אין סיכוי שהגיע ביסלי עד לשם. צודק או לא?
מה זה אומר בפועל לבחור בעצמי?
רוצה עוד כלים שיעזרו לך לדאוג לעצמך בתוך הטירוף של החיים?
הכנסי להצצה למדריך ליאימהות לאושר מעשי ותביני מה שאחרות כבר מבינות מזמן
בפסח הזה – תני לעצמך מתנה.
תבחרי בך.
תבחרי בלאהוב את עצמך גם אם לא עשית הכול.
תבחרי לנוח. תבחרי במה שחשוב באמת בחיים. תבחרי לראות את הרגעים הקטנים של השמחה במשפחה.
כי כשאת בוחרת בעצמך – כולם מרוויחים.
