מהי הצלחה בעינייך?
כתיבת ההישג היומי שלנו (ולכל אחת יש מגוון הישגים בכל יום) מחזקת את המוטיבציה שלנו, את האמונה בעצמינו ונותנת לנו את הדרייב להמשיך במטרה.
וכשאני אומרת הישג אני מתכוונת לכל דבר שאת מסיימת ואת מרוצה מהדרך שלך.
למשל אני חוגגת קיפול של כביסה שהתעלמתי ממנה למעלה משבוע. לא חגיגות של קונפטי, שמלה ונעלי עקב אבל אני טופחת לעצמי על השכם "ואללה כל הכבוד לך. עכשיו לכולם יש בגדים נקיים, מקופלים ובארון. סחטיין עלי".
רבתי עם הילדים והצלחתי לשמור על איפוק (ואת יודעת כמה זה לא קל), מבחינתי זו הצלחה.
הספקתי לעשות ספורט, להכין צהריים, לסיים את כל הדוחות שהתחייבתי, לקראתי 2 עמודים בספר שרציתי – כל מה שנחשב בעיניי כהצלחה תחשב כזו.
למה עלינו לחגוג כל ניצחון?
יש סיבה טובה לחגיגת ההצלחות הקטנות שלנו.
היעדים הבאמת גדולים שלנו קורים לאט.
תסכימי איתי שאי אפשר לרדת 30 ק"ג ואפילו לא 3 ק"ג בין לילה,
אי אפשר להיכנס לכושר בין לילה,
אי אפשר לסרוג סוודר בדקה, או לקבל תואר בשבוע.
וכדי להגיע לכל אחד מהיעדים שרשמתי מעלה לוקח לנו זמן, השקעה, לימוד ורצון.
ובמרבית המקרים אנחנו מסתכלות על היעד הסופי, הגדול ונשברות בדרך.
לכן כדאי לנו לפצל את היעד להרבה מטרות קטנות במהלך התקופה ולחגוג כל מטרת ביניים שהשגנו.
כשהצלחתי לסדר ארון או אפילו מדף אחד בבית, או כשאני מסיימת עוד קילומטר הליכה שעברתי, עוד מבחן שהצלחתי, עוד תוצאות טובות של בדיקות שקיבלתי, עוד עסקה שסגרתי – אני בדרך להצלחה.
וכל חגיגה כזו נותנת לנו דרייב, כוח, גאווה ואושר להמשך.
חגיגה והכרה בכל התקדמות
ברגע שאנחנו מכירות תודה על רגע קטן, אנחנו מעצימות אותו.
אנחנו לא לוקחות את הרגע הזה, את ההצלחה הזו כמובן מאליה.
בואי נשקיע בעצמינו בצעדים קטנים לאורך תקופה ארוכה. אותם רגעים והצלחות קטנות יביאו אותנו ליעד הגדול שלנו.
איך נזהה סיום שלב המצריך חגיגה?
אנחנו צריכות תכנית עבודה. כמו מאמן שמתכנן סט האימונים למי שרוצה לעשות מרתון. כל אימון אמור להיות ברמה סבירה שיקדם לעבר המטרה הענקית- מרתון.
אגב, חשוב שמטרת הביניים לא תהיה קטנה מדי (כי אז יהיה לנו קל מדי וייקח לנו יותר זמן להגיע למטרה) ולא גדולה מדי (שלא נתייאש כבר בשלב הזה).
סיימת שלב, תחגגי אותו.
איך נחגוג ניצחונות קטנים
כל חגיגה תגרום לנו להרגשה טובה. אם נחזור לכביסה שלי, שהצלחתי לקפל סופסוף לאחר שבוע התעלמות מצידי – זו סיבה לחגיגה. ולמה? עכשיו הבית מסודר, הכביסה מקופלת, הר הכביסה בסלון התאדה, הבגדים נקיים ויש לכולם מה ללבוש. איזו תחושה כייפית?!
אני נותנת לעצמי כיף על השחם. אפילו אומרת לעצמי – שיחקת אותה. מחייכת לעצמי. זה באמת כיף!!!
ואת כל ההצלחות הקטנות שלי בכל יום, אני רושמת בחוברת שלי. רוצות הצצה להיות?
"הצלחתי להכין 2 סירים היום. סיר מרק לקוסקוס ועוף עם ירקות ירוקים כמו אני אוהבת"
כל יום אני מחפשת משהו קטן לחגוג אותו. וזה גורם לי לראות שיש לי הרבה סיבות לחגוג. כל יום!
אם את רוצה (מישום מה :)) להתאמן לקראת מרתון, אני בטוחה שיש לך תכנית אימונים מטורפת לחצי שנה הקרובה. אבל היום סיימת אימון מטורף, את בטח בהרגשת היי נכון? הנה סימנת עוד ויי על עוד אימון שמקרב אותך ליעד שלך.
אם אני מאחרת כפייתית והיום הגעת בזמן לפגישה – למה לא לחגוג את האירוע?!
כל חגיגה כזו גורמת לי להגביר את תחושת ההצלחה שבי.
איך אני עושה את זה ביום – יום?
- מטרות קטנות – אם יש לי משימה ענקית אני מחלקת אותה לשלבים. קל יותר להתקדם שלב שלב לעבר מטרה או יעד ענק.
- חגיגת ההתקדמות – רישום ההתקדמות שלי בחוברת מראה לי את הדרך שכבר עברתי, את כל מה שכבר מאחוריי. כי לעיתים אנחנו לא מצליחות להבין או לא מצליחות לראות מה כבר עברנו. אנחנו לא מעריכות את הקשיים שעברנו. רישום ידני של הדרך יראה לנו את הכשלים והכישלונות שמאחורינו. ובעיקר יראה לנו כמה השגנו עד עתה. שזו חגיגה בפני עצמה.
- חגיגה בכל סיום שלב ביניים. קפה מפנק, מילה טובה לעצמי, מקלחת שווה, פגישה עם חברה טובה. כל מה שאוהבים לעשות ולאוו דווקא דברים גדולים. דווקא החגיגות הקטנות והמרובות יגבירו את תחושת האושר, ההצלחה, והערך העצמי יעלה.
תכל'ס
עלינו לחגוג כל הצלחה שאנחנו מחליטות מהי.
כל ויי קטן ביום יום שלנו, כל הצלחה שנחגוג, תביא לנו עוד אור לחיים.
ממליצה לך בכל יום לרשום הצלחה אחת (לפחות) שצלחת לטעמך היום.
אז מעניין אותי האם הצלחתי לשכנע אותך לרשום את רשימת ההצלחות היומיומיות שלך. תרשמי לי פה למטה בתגובות?