איך אימרה אחת של אדם לא מהותי שינה את חיי (לשלילה)
מחכה לקפה של הבוקר.
קמה ב 5:00 עם הבייבי, טיטולים, בגדי החלפה, בקבוקים, גן.
נסיעה, פקקים, חיפוש חניה, סיבובים, חניה, משרד. קפה!
אני, בת 26, סטודנטית לראיית חשבון ומתמחה באחד המשרדים השווים בעיר.
סופסוף 8:00 שותה את הקפה של הבוקר.
הביג בוס נכנס.
"בוקר טוב"
הוא מסתכל עלי ושואל במבט מזלזל :
"ממה את כ"כ שמחה ועל הבוקר כ"כ מאושרת?"
מה לענות? איך להגיב? הוא הביג בוס.
תחשבי מהר, תחשבי מהר. אין לי מנוס
ואני עונה:
"יש לי ילד ובעל בריאים, חמאה ולחם על השולחן. לי זה מספיק"
אמרתי והתחלתי להסמיק.
תשובה מושלמת כיאה לנכדה לניצולי שואה.
חמאה על השולחן? מי אומר דברים כאלה???
הביג בוס הלך ובטח לא חשב עלי מאז.
אבל אני הרגשתי מושפלת.
לא, זה לא נכון. האמת שהרגשתי טיפשה.
אולי בגלל החיוך שעטיתי על פני? אולי בגלל ה"בוקר טוב" השמח מדי?
לא באמת חשבתי על זה אבל באותו הרגע השתנו חיי.
הבלונד ה"טבעי" הפך לחום משעמם ומחוויר.
החיוכים הפכו לצקצוקים.
שימחת החיים הפכה לסנוביזם.
האופטימיות הפכה למשהו מבייש.
ואני הפכתי למישהי אחרת. רואת חשבון ביי-דה-בוק.
אני עדיין לא מבינה למה הוא כ"כ השפיע עלי….
אולי בגלל הביטחון העצמי הנמוך שהיה לי אז?
אולי בגלל שהרגשתי שרואת חשבון לא יכולה להיות גם וגם? גם חכמה וגם צבעונית?
אני לא זוכרת את הנקודה שבה הכל השתנה.
אולי אחרי יותר משנה.
למדתי והתפתחתי,
ופתאום נפל לי האסימון,
התבוננתי לעצמי עמוק בתוך האישון.
קלטתי שההנאה שלי מציוץ של ציפור, מקרן שמש ביום אפור,
זו מתנה!
הבנתי שמה שקרה עד עכשיו זה לא נורמאלי ולהיות אחת מכולם זה משעמם ובנאלי.
חזרתי לבלונד, לחיוכים ולתלתלים.
לא מקטינה את עצמי יותר
לא משתנה בשביל אף אחד אחר.
זה כ"כ קשה להיות משהי אחרת,
לחיות בקטן, להיות במחתרת.
הגיע הזמן להוציא את כל הלהטוטים שיש לי בשרוולים.
איך אוסקר ווילד אמר "תהיה עצמך, כל שאר האנשים כבר תפוסים"
תהיי את! כל השאר, הבל הבלים.
אל תשתני
לא חשוב מה תעשי, לאן תלכי.
כמוך יש רק אחת.
עם זווית הראיה שהיא רק שלך,
עם ההומור שיש רק לך
עם התובנות וההבנות שהן רק שלך.
עם החוויות והניסיון האישי שיש רק לך.
את מיוחדת כפי שאת.
אם את לא מאמינה בעצמך, תאמיני לי.
את מדהימה בדיוק כפי שאת.
אני עוד חושבת עליו מדי פעם, על הביג בוס ועל איך, בלי ידיעתו, הוא שינה את חיי.
ולפעמים מעניין אותי לדעת האם גם הוא חושב עליי….
תודה שאתן פה איתי, אם הפוסט הזה רלוונטי לאליך או לאנשים בסביביתך אשמח מאוד שתשתפי אותו.💖