מייצג

8 טיפים להפחתת המתח בבית

אמא לחוצה? קבלי כמה טיפים להפחתת המתח בבית

האם את מגדירה את עצמך כאמא לחוצה?

תהיי כנה עם עצמך, כי את לא היחידה.

במיוחד במדינה כמו שלנו.

אין ספק שהחיים שלנו לחוצים מהחיים שחיו האימהות שלנו.

היום שופטים אותנו על כישורי ההורות שלנו על בסיס יומיומי אם זו הגננת/המורה, בני הזוג, ההורים.

בעיקר אם את אמא שעובדת בבית ונמצאת עם הילדים שלך.

ואנחנו? אנחנו דורשות הרבה יותר מעצמינו:

גם להיות אישה טובה, אמא טובה, חברה טובה, נכדה, בת, שכנה יותר טובה.

הלחץ הזה יכול לגרום לנו בבריאות, זה לא חדש.

ראיתן את הסרט "להירפא" ?חפשי אותו בנטפליקס.  כתבתי עליו מרוב שהוא השפיע עלי עמוקות. סרט מומלץ מאוד.

אז כולנו כבר יודעות שלחץ גורם לכאבי ראש, למחלות כמו קרוהן, ולסוכרת.

אבל האם ידעת שמחקרים מראים שמתח ולחץ בבית מועבר לילדינו בקלות?

אתן הרי יודעות שאנחנו לא יכולות להיות טובות בכל!

אי אפשר להספיק הכל. אי אפשר.

ומי בכלל הכניס לנו לראש שאנחנו חייבות להספיק הכל? ובכלל מי קבע לנו את הדד-ליין?

 

לחברות שלי שרק ילדו אני נותנת עצה אחת בלבד: "אמא רגועה – תינוק רגוע".

כי כשאמא עצבנית, מאוכזבת, עייפה היא לא תהיה אמא טובה או נעימה לאף אחד מהסובבים אותה.

איך נדע אם הלחץ שלנו מועבר ומשפיע על הילדים שלנו?

קבלי שלוש שאלות (קשות) שעלייך לענות אבל את חייבת להיות כנה עם עצמך:

  1. אם נשאל את ילדיך איזו מן אמא את. מה הם יענו? זו שאלה מלחיצה מראש. חחחחח
  2. האם בארוחת הערב או בזמן החופשי בבית, יש צחוקים? האם הילדים מרגישים בנוח בכל רגע?
  3. האם המצב בבית בדר"כ לחוץ ומותח? או כייפי ורגוע?
הפחתת מתח תנשמי שנייה

אז אם את אמא לחוצה, קבלי כמה טיפים להפחתת המתח בבית:

  1. תכיני הכל מראש.

מה הכוונה? תהיי מאורגנת. יום לפני. תכיני בגדים לעצמך / לילדים. כאמא עובדת מחוץ לבית זה חוק מס' 1. תמיד שהיו חליפות ספייר (זה חוק מס' 1 לאמהות לתאומים J) תכנני את היום – יומיים (אם אפשר) קדימה. מלאי את טבלת החוגים ופעילויות ותלי על המקרר. שכולם ידעו מה קורה בכל רגע, גם בן הזוג וגם הבייביסיטר.

  1. פעילות גופנית.

או שאת מכורה או שזה עושה לך קיא בגרון. אני יודעת אבל. שתדעי לך שמתמכרים לזה. קחי חברה טובה, גיסה או שכנה. ותתחילי. אפילו בקטנה. עזבי ת'חיטוב, אני מדברת על הנפש. אין כמו לפרוק אגרסיות ולהסיח את הדעת הרחק מהילדים.

  1. תפחיתי את כמות הצפייה בחדשות.

ותחסכי לעצמך כאבי לב ולחצים רבים.

  1. קחי עזרה.

כן, כן אני יודעת. את יכולה הכל לבד. אבל למה לך? למה לקרוס תחת העומס? קחי עזרה ממשפחה, חברים אפילו הבת/ן של השכן פעם – פעמיים בשבוע. שישחקו עם הקטנים, שיקפלו לך את כביסה, הכל כדי שתצליחי להתקלח או אפילו לנוח ולקרוא ספר.

חפשי מבשלת טובה שתכין לך סיר פעמיים בשבוע אם את יכולה. וכשיש ילדים קצת יותר גדולים (מגיל שנתיים ומעלה) ניתן להפסיק עם השירותים המיותרים שאנחנו מעניקים ולתת להם סמכויות ומטלות בבית.

  1. פנקי את עצמך.

דייט עם חברה. כוס יין טובה. מסעדה, שופינג. מה שעושה לך טוב. זה לא עניין של בחירה, זו אשכרא חובה. קבלי את חוברת הדאגה העצמית שלי במתנה. 

  1. מוסיקה וצחוקים.

אצלנו בבית קמים עם מוסיקה. אני חולה מוסיקה ואני משמיעה את כל סוגי הסגנונות בבית. מזרחי ודאנס, וגם שנות ה 80 וישראלי מקום המדינה. 

תדאגי לזמן שכולכם יחד, ותצחקו. תראו סרטים יחד, שחקו משחקי חברה יחד.

להגיד לך שאני משחקת קבוע עם ילדי במונופול על הריצפה– לא. זה לא קורה. אבל מדי פעם. אפילו פעם בחודש. ילדים זוכרים מה הם מרגישים. ואלו הם הזיכרונות שנכרתים.

  1. יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך כל אלו הוכחו שעוזרים להפחתת המתח הנפשי ולהרגעה.
  2. שתפי.

פעם חשבתי שכולם כמוני. משתפות. מתייעצות. עד שהבנתי שלא. אני יכולה לומר בוודאות שבשיתופים האלו  למדתי וקיבלתי עצות שוות זהב מחברות טובות בכלל תחומי החיים שלי.

עד היום יש לי 3-4 חברות טובות שמה שהם יגידו לי קדוש מבחינתי.

תביני,

אם את לא תדאגי לעצמך, איך תוכלי לדאוג לסובבים אותך?

ותמיד תזכרי בחברת התעופה אל על. למי צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם?  
ותזכרי גם את הטיפ שלי: אמא רגועה – ילדים רגועים. 

בכל גיל אגב… 

אני בטוחה שכבר קיבלת את החוברת שלי לדאגה עצמית. ואם לא מוזמנת לקבל אתה ממש כעת ישירות למייל 

נילקה קבלו אותי

קיבלת פה 3 מתנות. קחי אותן.

קחי ת'זמן ותדאגי לעצמך.

ובאותה נשימה אשמח אם תספרי לי מהן הסודות והטיפים שלך למניעת סטרס ולחץ פה ממש  👇 בתגובות. 

חיוביות רעילה מהי

נקודת מבט חיובית על החיים היא אחת הדרכים לחיים יותר שלווים בזה אין ספק.
אבל החיים שלנו מורכבים מאתגרים, עליות כאבים ומורדות לאורך השנים.
חיוביות רעילה היא אובססיה לרגשות חיוביים ודוחה רגשות קשים, דוחקת ומוחקת רגשות כאב וסבל.

מה יגידו עלי?

ה"מה יגידו " גורם לנו לפספס מלא הזדמנויות בחיים. כי הוא גורם לנו להשתתק. גורם לנו לא להתלבש בדיוק איך שאנחנו רוצות, לבחור בלימודים לא מתאימים לנו רק כדי שאמא תהיה מרוצה. אז איך אפשר להתפטר ממנו?

מייצג

איך להשאר אני?

איך אימרה אחת של אדם לא מהותי שינה את חיי (לשלילה)

מחכה לקפה של הבוקר.​
קמה ב 5:00 עם הבייבי, טיטולים, בגדי החלפה, בקבוקים, גן.​
נסיעה, פקקים, חיפוש חניה, סיבובים, חניה, משרד. קפה!​
אני, בת 26, סטודנטית לראיית חשבון ומתמחה באחד המשרדים השווים בעיר.​
סופסוף 8:00 שותה את הקפה של הבוקר.​
הביג בוס נכנס. ​
"בוקר טוב"​
הוא מסתכל עלי ושואל במבט מזלזל :​
"ממה את כ"כ שמחה ועל הבוקר כ"כ מאושרת?"​
מה לענות? איך להגיב? הוא הביג בוס. ​
תחשבי מהר, תחשבי מהר. אין לי מנוס ​
ואני עונה: ​
"יש לי ילד ובעל בריאים, חמאה ולחם על השולחן. לי זה מספיק" ​
אמרתי והתחלתי להסמיק.​
תשובה מושלמת כיאה לנכדה לניצולי שואה.​
חמאה על השולחן? מי אומר דברים כאלה??? ​
הביג בוס הלך ובטח לא חשב עלי מאז.​
אבל אני הרגשתי מושפלת. ​
לא, זה לא נכון. האמת שהרגשתי טיפשה. ​
אולי בגלל החיוך שעטיתי על פני? אולי בגלל ה"בוקר טוב" השמח מדי?​
תנשמי שנייה
לא באמת חשבתי על זה אבל באותו הרגע השתנו חיי.​
הבלונד ה"טבעי" הפך לחום משעמם ומחוויר.​
החיוכים הפכו לצקצוקים.​
שימחת החיים הפכה לסנוביזם.​
האופטימיות הפכה למשהו מבייש.​
ואני הפכתי למישהי אחרת. רואת חשבון ביי-דה-בוק.​
אני עדיין לא מבינה למה הוא כ"כ השפיע עלי….​
אולי בגלל הביטחון העצמי הנמוך שהיה לי אז? ​
אולי בגלל שהרגשתי שרואת חשבון לא יכולה להיות גם וגם? גם חכמה וגם צבעונית?​
 
נילקה קבלו אותי
אני לא זוכרת את הנקודה שבה הכל השתנה.​
אולי אחרי יותר משנה.​
למדתי והתפתחתי, ​
ופתאום נפל לי האסימון, ​
התבוננתי לעצמי עמוק בתוך האישון.​
קלטתי שההנאה שלי מציוץ של ציפור, מקרן שמש ביום אפור,​
זו מתנה! ​
הבנתי שמה שקרה עד עכשיו זה לא נורמאלי ולהיות אחת מכולם זה משעמם ובנאלי.​
חזרתי לבלונד, לחיוכים ולתלתלים.​
לא מקטינה את עצמי יותר​
לא משתנה בשביל אף אחד אחר.​
זה כ"כ קשה להיות משהי אחרת, ​
לחיות בקטן, להיות במחתרת. ​
הגיע הזמן להוציא את כל הלהטוטים שיש לי בשרוולים.​
איך אוסקר ווילד אמר "תהיה עצמך, כל שאר האנשים כבר תפוסים" ​
תהיי את! כל השאר, הבל הבלים.​
אל תשתני ​
לא חשוב מה תעשי, לאן תלכי.​
כמוך יש רק אחת.​
עם זווית הראיה שהיא רק שלך,​
עם ההומור שיש רק לך​
עם התובנות וההבנות שהן רק שלך.​
עם החוויות והניסיון האישי שיש רק לך.​
את מיוחדת כפי שאת.​
אם את לא מאמינה בעצמך, תאמיני לי.​
את מדהימה בדיוק כפי שאת.​
 
אני עוד חושבת עליו מדי פעם, על הביג בוס ועל איך, בלי ידיעתו, הוא שינה את חיי.​
ולפעמים מעניין אותי לדעת האם גם הוא חושב עליי….

תודה שאתן פה איתי, אם הפוסט הזה רלוונטי לאליך או לאנשים בסביביתך אשמח מאוד שתשתפי אותו.💖

מייצג

אמא, תעשי כמיטב יכולתך

כן, גם קורנפלקס זו ארוחת ערב

תודי שזה קרה גם לך אלף פעם!

סופסוף קבענו דייט בנות. מוצ"ש 20:00.

איך אני אוהבת דייט בנות. תמיד מלרלרות, צוחקות ואני תמיד אבל תמיד חוזרת קצת אחרת מאיך שיצאתי. קצת יותר חכמה.

ככה זו קהילה.

בתור אחת שיש לה בעיית איחורים קשה, ואולי דווקא בגלל זה, ב 17:00 כבר הייתי מוכנה.

ואז…. התחלתי להכניס משימות חל"ד ללו"ז.

משימות חל"ד אלו משימות שחייבים לבצע, מתישהו, אבל הן לא משימות דחופות שחובה לבצען בהקדם. כמו:

לקפל כביסה. מתישהו הכביסה חייבת להתקפל אבל זה לא משימה דחופה דווקא כשיש לך פגישה/ דייט או כשאת אוספת ילדים.

לפנות מדיח, לבשל, לטפל בעציצים.

אלו הן משימות חובה אבל לא יקרה כלום אם לא תבצעי אותן דווקא היום, דווקא עכשיו.

מדובר במשימות שניתן לעשות עליהן Outsourcing או פשוט לשים שניצל תירס בתנור. בקיצור, גם קורנפלקס זו ארוחת ערב גבירותיי.

נכון? שמחה שאת מסכימה.

ארוחת ערב תנשמי שנייה

השעה כבר 19:00 אחרי שקיפלתי 3 מכונות. מזכירה לכן שאני אמאל4' שמתוכם בת ו-2 מתבגרים. משמע או שהם מסריחים או שהם מחליפים לוקים בטירוף ואני מוצאת את עצמי מקשיבה לתחינות לב ליבה של בתי הקטנה לארוחת טוסטים.

לא רק מקשיבה, אלא גם מבצעת.

והופ הנה אני באמצע הכנות לארוחת ערב לכולם.  

שוב אני מוצאת את עצמי בלי לשים לב לשעה, מכינה ארוחת ערב בטירוף (בטירוף אצלי = טוסטים וסלט כן???!) חותכת, עורכת שולחן, ממלאת קנקני שתיה, קולפת, מטסטסת (מכינה טוסטים) וכו' וכו'. קורה אצל כולנו.

 

20:00 יוצאת מהבית.

מאחרת.

 

וכל הדרך מתבאסת על עצמי:

שוב אני מאחרת ושוב יצחקו עלי כי בכל פעם אני מבטיחה שזה האיחור האחרון.

כועסת על עצמי שלא הייתי צריכה לגעת בכביסה, יכולתי לדחות אותה למחר או מחרתיים רחמנא ליצלן.

כועסת על עצמי שנכנעתי לרגשות האשם ולגחמות של ביתי להכנת ארוחת הערב.

מתבאסת.

עצובה.

ומאחרת, ככה הגעתי לפגישה.

 

 

עושה ככל יכולתי נושמת שנייה

אפשר גם אחרת

עכשיו תדמייני לכן סצנה אחרת.

19:00 אני מביטה בערימת הכביסה, ומתעלמת.

מביטה בביתי החמודה ומעיפה אותה לאבא המהמם שלה שנשאר איתה בבית ופנוי לקבל את שטף האנרגיות הבלתי נדלות שלה ואת כל הרעיונות שלה לארוחות ערב.

לוקחת ספל ומכינה לעצמי כוס קפה חמה. ונושמת שנייה עד 19:30.

מנשקת, מנפנפת ונעלמת להם בחשיכה לכיוון דייט לוהט עם הבנות.

מבינות או שעוד לא נפל האסימון???

העניין בחיים הוא להפוך את ה"אני חייבת" ל"אני בוחרת".

אני בחרתי בעצמי. בלהגיע בזמן לדייט כי זה חשוב לי להוכיח לעצמי שאני לא אדם מאחר, אלא סתם מאחרת. ולהיות גאה בעצמי על כך שהצלחתי להגיע בזמן.

ובחרתי בעצמי שישבתי לשתות קפה ובחרתי להגיע לפגישה רגועה ונינוחה.

ואז הבנתי מה המשמעות של לעשות כמיטב יכולתך.

כי כשאנחנו עושות את מיטב יכולתנו, לא יותר ולא פחות, לא יהיו רגשות אשם. לא יהיו חרטות ולא יהיה כעס עצמי.

כשאני עושה מעבר למיטב יכולתי ומגזימה בעשייה שלי אני מבזבזת אנרגיות לשווא כשאין בכך שום צורך. מעייפת את עצמי, ולא נהנית מהכאן והעכשיו.

כשאני עושה בדיוק את מיטב יכולתי אני שלמה עם מעשיי, אני עושה דברים כדי שאני אהיה שמחה ומאושרת ולא כדי לשמח אחרים.

אני עושה דברים כי אני רוצה ולא כדי שיחמיאו לי. אני לא מצפה לכלום מהצד השני. אני עושה – כי אני רוצה.

לפעמים מיטב יכולתי היה בגבול השמיים ולעיתים לא עבר את סף הדלת. זה קורה כשאני גמורה.

קורה לכולנו. ואז אני נושמת שנייה.

את "ארבע ההסכמות" קראתן?

בספרו של דון מיגל רואיס " ארבע ההסכמות" לעשות את מיטב יכולתך זהו ההסכם ה4.

והוא עוזר לי בעיקר עם הילדים.

כי בכל נקודת זמן, כשאני מחליטה החלטות, הן החלטות שקיבלתי לפי כל מה שידעתי באותו הרגע. ולכן כל החלטה שקיבלתי אז, הייתה הכי טובה שלי.

הרי כל אמא רוצה את הטוב ביותר לילדיה ולכן יוקל לחשוב כי כל החלטה שנתקבלה, נעשתה כדי לגרום לטוב ביותר לילדיה ולה.

הלך רוח שכזה יוצא מאתנו את השפיטה וההלקאה העצמית.

ולכן אני לא כועסת על הבחירות שעשיתי, לא כועסת על עצמי, ולא שופטת את עצמי. 

אני מתקדמת הלאה. 

וברגע שרגשות אשם לא בסביבה, את תמצאי את עצמך אוהבת, מכבדת ומעריכה את עצמך יותר ויותר.

 

וזה מה שהייתי רוצה שתקחי מכל הפוסט הארוך הזה. רק את זה: תבחרי בעצמך.

אמא שמחה ומאושרת היא אמא טובה.

אישה שמשקיעה בעצמה היא אמא טובה, חברה טובה ובת זוג נפלאה. 

 

מוזמנת לקרוא את תמצית הספר ששינה את חיי שלי, של אופרה וינפרי ואלן דג'נרס. 

אהבת את הפוסט?

אשמח אם תשתפי אותו ברשתות החברתיות ועם החברות הכי טובות שלך. 

 

אמא לילדים קטנים? מוזמנת לקרוא את הפוסט שיקל עלינו את החיים

 

מייצג

ככה תשמרו על תשוקה בוערת בזוגיות שלכם

איך נשמור על התשוקה והמיניות במערכת יחסים גם אחרי שנים ביחד?

אני וליאור מגיל 18 ביחד

זהו. הטלתי את הפצצה.

צאו מההלם, זה קורה. לפעמים 🤣

בגיל 25 התחתנו. ממש באמצע הלימודים.

אז תכלס היו לנו 8 שנים ליהנות מעצמינו.

מהלבד, מהשקט, מהביחדנס, מזה שעושים מה שרוצים.

ואז… רזי שלנו נולד.

Parity and love
Parity and love
Parity and love
שנת 2003 (יוליה ויבגני :))

ועדיין היה כיף.

כי רזי היה ילד נוח (אני לא כ"כ זוכרת מתי זה עבר 🙂 )

וטיילנו אתו ובלעדיו (תודה לסבאסבתא)

ואז נולד רותמי, ואחרי 3 שנים נולדו מאור ומאי. ביחד! תאומים.

ומתישהו בתקופה ההיא, בין הלימודים – ילדים -סטאג' – בית

הביחדנס חלף.

ונכנסה רוטינה של תקנה-תביאי-תחליף. מכירים את זה?

אפילו לא חושבים על זה. זה פשוט קורה. השוטף שוטף.

החוכמה היא לזהות ולקרוא את המפה הסינופטית לפני שמגיע השטפון ששטף לא מעט מחברים הכי טובים שלנו.

אלה שלעולם לא היינו מאמינים שייפרדו.

וזה קורה. ויכול לקרות לכולנו. גם אנחנו היינו בנקודת שפל ולא פעם אחת.

וכשקראתי את הכתבה הנפלאה הזו של לימור בנדל הייתי חייבת לשתף את כולם!!!!!

ולימור כמובן שהסכימה כי תורה טובה חשוב להפיץ.

מי שלא מכיר את לימור אז אני שמחה להיות זו שחושפת אותה אליכם.

לימור היא אשכרה מורת דרך לזוגיות אוהבת, אינטימיות מרגשת ומיניות מעצימה. 

היא עושה סדנאות והרצאות, מכניסה קצת הומור ומורידה את כל המבוכה בחצי שנייה הראשונה ומשאירה אתכם עם טעם של עוד ונקודות לא מעטות של מחשבה כשחוזרים הביתה.

כנסו ללינק ותבינו על מה אני מדברת-  לחצו ממש כאן.

אז קבלו רשימה חלקית מ 10 הדיברות של לימור בנדל

  1. מה שתעשו – תקבלו! רוצה אהבה תהיה באהבה. כשאתם מתעוררים בבוקר תשאלו את עצמכם: איך אני משמח את הצד השני? מה אגיד לו שישמח אותו? ותעשו את זה.           
  2. תשנו טוב. כשעייפים (בוהים בקופסא בסלון או חלילה בחדר השינה) האנרגיה ירודה ומסכים מבזבזים לנו את הזמן לדברים יותר חשובים בחדר השינה 🙂                 
  3. תפתחו את עצמכם. לכל אחד מכם עולם פרטי משלו ששומרת על תשוקה בין בני הזוג. חוג /כושר /לימודים /הליכה /חברים וחברות ותחביבים.
Parity and love
נילקה קבלו אותי
Parity and love
Parity and love

4. עודדו את הצד השני לצאת מהבית, ולדאוג לעולמו הפרטי שאינו קשור אלינו. כי כשהם שמחים – אנחנו שמחים.

 

5. שמרו על רומנטיקה – ואיך? ליטוף חיבוק, נשיקות, קיצי ודיגי. כל אלו יוצרים אינטימיות חשובה לקשר.

 

6. התפתחות מבחינת מודעות אישית ע"מ ליצור לעצמנו חיים אישיים וזוגיים מלאי רוגע ושלווה, תרבות מריבה ותקשורת שניתן לצמוח ממנה ולהתפתח ממנה.

 

7. תפרגנו. תחמיאו. תעריכו את הצד השני.

 

8. אשמור על המראה שלי בשביל עצמי. הזנחה זה turn off רציני. (בנות גם בחורף מתגלחים!)

ותגידו תודה. לעצמכם, לסובבים. זה בחינם. כנסו לפוסט, יש שם מתנה. 

טיפים לזוגיות ארוכת שנים

ועכשיו התובנות שלי

זוגיות עם האדם הכי חשוב לך בעולם היא מסע שמתחיל בין שניים ולאט לאט גדל כשמתווספים אליו עוד שותפים למסע.

מחקרים מראים שזוגיות טובה היא מתכון לאושר.

מזוג ללא אחריות, נהפכנו הורים לארבעה ילדים שאנחנו אחראיים העיקריים לאושר שלהם, להתפתחות שלהם.

ואם לא נראה להם איך זוגיות צריכה להראות, איך שיח נשמע, איך מסתיימת כל מריבה, אז מאיפה הם ילמדו את הדברים האלו? שאלה רטורית. התשובה על גבול המפחידה.

 

לנו יש בן מתבגר. וכן השיחה על פורנו עלתה.  מציאות מול הוליווד.

וכשהקטנצ'יק שלנו חזר הביתה בוכה כי שמע שמדברים עליו מאחורי גבו, אז עלינו האחריות להסביר לו איך ולמה זה קורה. ומה לעשות מכאן ואילך.

 

 

ואם לא נלמד ונתפתח , איך נדע את התשובות הטובות שיקדמו אותם?

 

 

זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו. 

 

שנאהב אחד את השני, נכבד, נתחבק, נפנק ונשקיע בעצמנו ובבני זוג שלנו.

 

 

ליאור אתה עמוד התווך שלי. הסנטר שלי. השותף הכי טוב שיכולתי לבקש

 

יש משהו שכתבתי שדיבר אליכם?

משהו שתקחו הביתה כבר עכשיו? לזוגיות? לילדים?

שתפו אותי שאדע! 

לקריאת פוסט המשך בנושא כנסו לפוסט ולנטיינס למתקדמים.

 

מייצג

פתאום הוא הגיע, גיל ההתבגרות

פתאום יש לי ילד בן 15

פתאום הוא הגיע. גיל ההתבגרות , ולא שלי.

אולי גם שלי בעצם….

-מה מאמי? אני שואלת אותו.

-jdkhgxlkfjf

– לא הבנתי מה אמרת? שואלת שוב.

-kjhdkhgdljdbsllskjd!!!!!!!!

-יואו מאמי אני לא מבינה, דבר עכשיו אני מקשיבה. מה אמרת?

– אופפפפ רק אותי את לא מבינה!!! ואווררררררררר

(ואוורררררררר  – -מדובר בשאגת הנמר הסורי אפריקאי. סתם אין נמר כזה)

בלי ששמתי לב, הבכור שלי הפסיק לדבר במילים.

והחליף את השפה שהמציא אלעזר בן יהודה לשאגות לא ברורות ומילמולים מוזרים.

לאחרונה מצאתי את עצמי מוציאה לו חשבונית על שכירות ואש"ל. 

פתאום נגמר האוכל במקרר. גם המקלוקל.

חשבון החשמל עלה דרסטית, כי הדייר יישן עם מזגן כמו במעדניה. 

מידת הנעליים עברה את רמת הסביר. 45 וכף הרגל עוד נטויה…. עד לאן?? 

כן כן יש לי בן מ ת ב ג ר

me and my son
Raz and his dad
הלוק מה עם הלוק? 🙂
הכנתי לנו רשימה על מה ניתן להחליק ועל מה לא

רשימת הלא:

  • הוא באמת לא מבין מה קורה איתו ומה אנחנו רוצים ממנו.
  • הוא לא אשם בזה. זה מדעי.
  • לא! אני לא באמת אמא מגניבה. צריכה לרדת מזה….
  • אני לא באמת חייבת לקרוא לו לארוחת הערב 8 פעמים דווקא כשהוא מתקלח. הוא שמע אותי כבר בפעם הראשונה.
  • לא! הוא לא יאשר אותי באינסטגרם שלו. לא משנה כמה פעמים הבטחתי שלא אגיב גם תגובות כמו: חתיך הורס.
  • אני לא אריב איתו על החדר (המטונף) שלו, או על הלימודים שלו ומצדי שילך עם פיגמה בשבילים בקיבוץ (ממילא כולם הולכים כך)                                                   אני אבחר את הקרבות שלי איתו ויש הרבה.

רשימת הכן:

The Bruchnwald Trail
הלוקיישן: שביל ברוכנוולד גרמניה
  • אני מסכימה איתו שאני סוג של דינוזאור עבורו. ואני לא מגניבה בכלל. (למרות שאני כן!)
  • אני כן אומרת משפטים הזויים כמו אמא שלי. שהבטחתי מיליון פעם שאין מצב לומר אותם והופ – אני אמא שלי.
  • אם הוא יכול לפנק ת'חבר'ה בארוחת ערב כשאנחנו לא בבית, אז הוא גם יכול להכין לעצמו חביתה גם כשאנחנו שם. ולא יקרה כלום אם יכין לכולנו! 🙂
  • אני כן אתעקש על מה שחשוב לי: למשל על העזרה שלו בבית, שיצא קצת מהאקס בוקס, שיפגש עם חברים, שידבר בכבוד גם אל אחיו הצעירים ויחזור הביתה בשעה שקבענו.
  • אני מדברת איתו. שמה בצד את המירמורים, גלגולי העיניים והפרצופים ומזמינה אותו לשבת איתי דקה. ושואלת שאלות. ולהפתעתי הוא גם עונה. בשפה שגם אני וגם בן יהודה מבינים.  וזה נעים לי וכיף אפילו אם זה לדקה.
The Bruchnwald Trail
me and my son.
Me and my teenage son

אני חושבת שאנחנו הורים חזקים ויציבים (רוב הזמן) שמעמידים גבולות ברורים והגיוניים.

לא תמיד הוא עומד בהם. 

לעיתים ועם מחשבה מראש, הגבולות ניתנים למשא ומתן, ולגמישות.

אבל לשם כך צריך תקשורת. למדתי לא להתייחס לכל משפט/ נביחה שיוצאת לו מהפה.

ואני נותנת לו to cool dawn

אנחנו רק בהתחלה.

רזי בן 15 ויש לי עוד 3 ילדים אחריו…אלוהים מה מחכה לי?

עיצות טובות משהו???

אם יש לכם מה להוסיף ואיך לעזור תגיבו ותשתפו 🙂

מייצג

אני , אופרה וינפרי ואלן דג'נרס

4 חוקים לחיים טובים

מכירים את ארבעת ההסכמות של דון מיגל רואיס? ספר פיצפון ורב מכר שאהבנו אני , אופרה וינפרי ואלן דג'נרס.

מאז שקראתי אותו בפעם הראשונה אני חושבת שבכל הזדמנות רכשתי אותו לחברים שלי.

לפעמים אפילו בלי מבצע! ככה סתם 🙂 🙂 🙂

קניתי עותק לזה שנוסע ולזו שעצובה, לזה שסיים לעבוד ולזו שרק מתחילה.

ארבעת ההסכמות – המדריך המעשי לחופש אישי.

נשמע משעמם. ואכן עשרת העמודים הראשונים באמת הביאו אותי לחרופ עמוק .

אבל הרצון לדעת על מה באמת מדובר גרם לי להמשיך לקרוא ולא להניח את הספר בערימת שמאל.

(הרי זוהי ערימת הספרים שהתחלתי ולא אסיים לקרוא ככל הנראה לעולם)

דון מיגל, נוירוכירורג שעבר תאונת דרכים קשה וחווה יציאה מהגוף, כזה כמו בסרטים. ומאז התחיל ללמוד את הידע הטולטקי העתיק . (10 עמודים הראשונים של הספר, זוכרים?) 

תכלס הספר ממליץ לנו לאמץ ארבעה הסכמים חדשים בחיים.

הסכמים עם עצמנו. שיעזרו לנו לחיות חיי שימחה. רוצות לקרוא עליהן בקצרה? 

שימרי על טוהר המילה

למילים ולמחשבות יש כוח לבנות ולהרוס. 

קבלי דוגמא: תחשבי כשאת כועסת על מישהו, על חברה או על בן הזוג. תחשבי על זה לרגע ותגידי לי אם יש מצב שהוא לא יודע מזה? או לא יודע למה את כועסת? 

אז החבר/ה אפילו לא מודע שכעס שיש בך אבל את…. הכעס שבך גועש. וזה מחליש אותך.

קבלי עוד דוגמא: שיחת לירלור. רכילות. כמה קל לנו להשאב לזה? הרי כולנו רוצים להרגיש שייכים. 

אבל לדבר על האחר גורם לנו לדעת דברים שאנחנו לא תמיד אמורים לדעת.

ולמה בעצם מעניין אותנו לדעת שהיא אמרה לו ככה, והוא עשה ככה???…

עלינו ללמוד לשחרר את זה. לא להתערב בעניינים לא לנו. 

טוהר המילה הכוונה גם כלפי עצמינו.

אל תרדי על עצמך!

יש מספיק אנשים אחרים ישעושים זאת כל הזמן במקומך, ועדיף לנו לא לשמוע.

אסור להפחית מערך עצמינו לא במילים שליליות ולא במחשבות.

שהמוח שלנו לא יטפח מחשבות אלו.

לא קל לאמץ הסכמה זו. ולוקח זמן, אבל זה עושה משהו טוב מבפנים.

אל תקחי שום דבר באופן אישי

כשאת הולכת ברחוב וכולם מתחילים לצחוק, את בטוחה שהן צוחקות עליך נכון?

אז זהו מאמי,את חייבת לדעת שיש עוד דברים בעולם מלבדך. 

שום דבר שאנשים עושים או אומרים זה לא בגללנו, זה בגללם.

כל אחד חיי את חייו, ורואה את העולם דרך העיניים שלו, הערכים עליו גדל ודרך ה"מפה" שלו.

לרוב מפת האחר שונה מאוד מהמפה שלך. כי את חונכת וגדלת במקום אחר, עם ערכים שונים.

ולכן לא כולם חושבים את אותו הדבר. וזו הסיבה שאל לנו לקחת את אמירות האחר באופן אישי.

אנשים לא חיים את חייהם כדי להעליב אחרים. אנשים פשוט חיים.

אני מאמינה שאנשים הם טובים (ברובם).

אך אני מאמינה גם, שאם מישהו דיבר עלי באופן שלילי, זה שלו. זה קשור למשהו שהוא עבר. ואין לזה שום קשר אלי!!! ולכן לרוב, אני לא נפגעת ולא נעלבת.

אני פשוט לא רואה את אימרות הכעס הללו כלפי. אימוץ הרגל זה נונע הרבה כעס וכאב בחיינו. ממליצה בחום 🙂

נילקה בהודו

אל תניחי הנחות

אנחנו מניחות הנחות ומתייחסות אליהן כאל האמת היחידה.

אנשים לא רואים את העולם בדיוק כמונו. ה"מפה" היא שלהם, זוכרת מההסכם השני? 

אנחנו מספרות לעצמנו סיפורים ונותנות פרשנויות למה שאחרים עושים או אומרים.

ואז אנחנו עוד מעיזות לכעוס עליהם בגלל ההנחות שאנחנו הנחנו.

אז תהיי ברורה. תדברי, תגידי מה את רוצה. בקול.

ואל תניחו הנחות.

עשי כמיטב יכולתך

מיטב יכולתנו משתנה בכל פעם. לפעמים מיטב יכולתי הוא ברמה גבוהה מאוד, ולעיתים פחות. הכל תלוי במצבי הפיזי והרגשי נפשי שלי באותו הרגע.

אבל אם נעשה כמיטב יכולנו בכל רגע, ההחלטות שניקח הן יהיו הכי טובות שלנו דאז. כך לא נוכל לשפוט את עצמינו ולא יהיו רגשות אשם, כי אני עשיתי את המקסימום שלי. 

כשנפעל מתוך אהבה ורצון לעזור לאהובים שלנו, לא נרגיש שהם חייבים לנו. לא נצפה לתגמול בחזרה. ולא יהיו התחשבנויות.

וזו זו ההסכמה ששינתה את חיי.

 

קבלי סיפור: השעה 18:00 ארוחת הערב כבר בהכנות, הילדים מופעלים על ידי עצמם, אני יושבת עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, גמורה, הקניות יגיעו עוד חצי שעה. ויש לי כרגע שקט.

שקט שהופר על ידי מחשבותיי בלבד:

יש לי חצי שעה. אני יכולה לחתוך ירקות לא.ערב, ולהתחיל לתקתק ארוחה ותוך כדי גם להפעיל מכונה ואולי אספיק לקפל אחת בינתיים.

אבל אז לקחתי החלטה מודעת אחת אחרת: אני יכולה גם לא. לא לעשות את כל אלו.

כל אלו הן מטלות חל"ד – פעולות חשובות לא דחופות.

גם את הכביסה אני יכולה לדחות בשעה, או למחר. וגם את ההכנות לארוחת הערב, ניתן לדחות בשעה. 

אני יכולה להקל על עצמי ולבחור לשבת בכיסא במטבח בנחת, להביט בכוס הקפה שהכנתי ולשם שינוי …. לסיים אותה. 

הגמדים הרי לא יקפלו במקומי. הכביסה תחכה.

נשארתי לי לבדי בשקט שלי.

וסיימתי את כוס הקפה שלי עד תומה בזכות ההסכם הזה.

ובזכותו, אני עכשיו יושבת וכותבת מילים אלו. ולא מפרפרת בין הילדים.

הכביסה שוב תחכה.

הרי הברק לא מכה פעמיים והגמדים לא יגיעו לאותו בית שוב 🙂

 

מסכימים איתי?

שתפו ת'פוסט. 

🙂

מייצג

10 עצות בקטנה לאמא ל 4

אז ככה, להיות אמאל'4 קטנטנים זה קשוח. 

ונכון שאלוהים לא נותן אגוזים למי שיש שתלים ונכון שמשפחה גדולה זה כיף. אבל כדי להגיע לשם, לכיף ולנחת מהם, זה הכל תלוי בנו. ההורים.

ובפוסט המושקע הזה אני רוצה לתת 10 עיצות שוות זהב אך פשוטות מאוד לניהול חיי היומיום להורים לקטנטנים.

10 עיצות להורים לילדים קטנים

  1. תתחילו בלנשום. אבל רק את הילדים הקטנים.  רק את הקטנים!!! כי לגדולים מי בכלל יכול להתקרב מפאת הריח 🤣 וקחו דקה לנשום עמוק מהבטן עד למוח ובחזרה. תכניסו חמצן למוח. אנחנו צריכים את זה.
  2. מכירים את זה כשאומרים: "בית זה לא מוזיאון" או "בית מלוכלך זה בית שחיים בו". מאמינה בזה לגמרי.  מה שיביא אותי עוד שנייה לעצה מס 3'.            אבל הבית שלי רוב הזמן נקי ותאמינו לי שחיים בו בכיף. ולא רק 4 הילדים שלי. אלא החברים שלהם והחברים של החברים שלהם. אז מה אני אומרת? אני אומרת ש….
  • למדו אותם שאוכלים רק במטבח ומעל השולחן. שימו לב לטיפ החשוב הזה ותשננו אותו:  אוכלים מעל השולחן.
  • איי רובוט. תפעילו אותו. כן, כן כל יום.  מה 'כפת לכם? הוא לא מתעייף.
  • שת"פ בין הדייסון לילדים. תנו לאחד הילדים אחריות על שאיבה קטנה אחרי כל ארוחת ערב. ככה הם יחשפו לרמת הלכלוך שהם משאירים, ואז הם קולטים שחצי מהאוכל נשאר על הריצפה. יחד נקווה  שאולי זה יגרום להם לחשוב: מה? אני אוכל ככה????.          כן חמוד!!! אתה!!!
  1. את לא יכולה לעשות הכל לבד!! גם אם תורידי את הגלימה. את לא! קחי עזרה. בכביסות, בקיפול, בקניות, בגיהוץ. מישהו מקצועי או אפילו את הבת של השכנה בת ה- 14.  והופ ארגנת לך עוד שעה לשתות נס בשקט, ואף לסיים אותו.
נילי תנשמי שנייה מתבגרים
זמן איכות 🙂

עצות בנוגע לאוכל

  1. מה עושים עם אוכל?

  • 16:00 קערת פירות על השולחן. אח"כ שיפנו את עצמם לבמבה או צ'יטוס. אבל קודם פרי. אל תתיאשו, גם אם הם טוענים שהם לא רוצים. מי שואל? בסוף הקערה מתרוקנת בעיקר ע"י אלו שטענו "לא רוצים".  אצלנו בדר"כ הם מתמלאים מהפירות ושוכחים מהחטיף. לפעמים גם לא.
  • 19:00 קערת ירקות על השולחן. אצלנו כל ארוחה מתחילה בירקות. לפעמים עד שהאוכל מוגש לשולחן אני צריכה למלא את הקערה בפעם השניה.
פנקייקים לילדים
פנקייק לא חייב להיות עם שוקולד
  1. לא דוחים. לא דוחים לבוקר: את הכנת התיקים לטיול, את מערכת השעות וחידוד העפרונות. לא דוחים שיעורים. לא דוחים ספורט ובטח שלא דוחים פגישות עם חברות – כי זה אח"כ זה פשוט לא יקרה. תכריחי את עצמך. שימי על עצמך חיוך וצאי. נעלי את נעלי הספורט צאי. בלי לחשוב. אח"כ תגידי תודה . לעצמך. 
  1. מתנות לימי הולדת. הכי בזבוז זמן,  נסיעה ואנרגיות. ראית משהו מגניב ושווה? מראש תקני 3 לבנים ו3 לבנות. בסוף הם כולם יחולקו.  כמובן לקחת פתקי החלפה.
  2. נכון שכבר סיימת ב"יס?  ואפילו די מזמן. אז עכשיו זה שלהם. שחררו. אל תגידו : יש לנו מבחן, יש לנו עבודה. זה לא שלך! הטיפ הזה חסך לי המון ריבים מיותרים עם הבכור. זה נתן לו עצמאות.  אם לא יכין שיעורים,  אז ירד לו הציון – זה שלו!!! ורק מזה הם לומדים.   אני כמובן מסייגת: לא בכל מחיר ולא עם כל ילד. 
Family
תעריכו. עד שכולם הישירו סופסוף מבט
8. הסלון הוא שלנו.

אין צעצועים בסלון! תנו לבית להראות כמו בית של בני אדם. תאמינו לי זה גם כיף לילדים שהבית מסודר.

9. תרשמי. 

הכל.

רשימת ימי הולדת (גם של הבעל, שלא תשכחי), שעות החוגים, שיננית, פגישות, הצגות, מסיבות סיום, טיולים רשימת חוסרים לקניות, ועל הדרך תלמדי אותם : משהו נגמר – תרשמו.  הכל ביומן אצלי בנייד. אני לא זוכרת כלום. וזה הדבר שמזכיר לי כל חודש שיש לי תור לציפוריים, לטניס של רותם ועוד. תראו בעצמכם.

טיפים לטיול מוצלח עם ילדים
10. תצחקי איתם. 

החיים כבדים ולא כל יום יש על מה לצחוק.

השוטף שוטף  את כולנו, והשיגרה עוטפת אותנו.

אנחנו חייבות לגרום לזה לקרות. אתנחתת צחוק רגעית.

זה נחרט כמו קעקוע ללא צבע בלב של כל השותפים. אז תגרמי לרגע לכולם לצחוק.

הקטנה שלי נקרעת כשאני אומרת לה שאת אחיה התאום אני אוהבת יותר. כולם כבר רגילים לשן המושחרת שלי כשאני רואה עוגת שוקולד. זה כבר הפסיק להביך אותם.    

תהיו שמחים
זה כבר לא מצחיק אותם
אלו הם הטיפים שלי

וכל אחד מהם קדוש אצלי.

לנו הם עוזרים לצלוח את החיים , את גיל ההתבגרות, את העליות והמורדות , את הקשיים.

יום בלי צחוק זהו יום מבוזבז לא??? 🙂

יש לך טיפ מדליק שיעזור לכולנו? 

יאללה מחכה לעיצה מס' 11 שלך.

אהבת את הפוסט? התחברת? שתפו לכל שאר החברים שלך:)

מייצג

7 עצות לאמא (ולאבא) למתבגר

הטיפים להורים למתבגרים שיעזרו לנו להתמודד

אין לי מושג איך זה קרה אבל פתאום מצאתי את עצמי מגדלת מתבגרים. איך זה קרה ומתי? הרי אני הייתי שם לפני דקה. טוב נו, דקה וחצי.

חשבתי שאני הכי מדליקה ובוגרת, ושההורים שלי כאלה מיושנים שלא מבינים כלום ושום דבר. 

אגב, זו המחשבה שמנחה אותי כל הזמן: שגם המתבגרים שלי חושבים עלי בדיוק את אותו הדבר, וגם הם חושבים שאני מיושנת (אוי להם אם יחשבו שאני זקנה. אוי!!!)  

לאחרונה קלטנו שהבכור (בן 15) מעשן סיגריות. חשבנו יחד  בעלי ואני מה בעצם אפשר לעשות שמצד 1 ישאיר אותנו מבינים ומכילים ובעיקר נעשה הכל כדי שימשיך לשתף אותנו, מצד 2 הכי בא לנו להעניש אותו עד גיל 23 לפחות.

שורה תחתונה… אין לנו ממש ברירה. 

מלבד שיחות על משמעות הסיגריות, משמעות הלחץ החברתי, ולמה הן גורמות לנו בגוף …אין לנו הרבה מה לעשות. 

כי יותר חשוב לנו לשמור על יחסים תקינים איתו וגם בגלל העובדה שהבנו שלקיחת הנייד האישי שלו או נתינת כל עונש אחר לא באמת תמנע את היציאות שלו מהבית ואת העישון בסתר.

יש לכם מתבגרים? מוזמנים להזדהות

1. תנשמו שנייה

רצוי קודם כל להתרחק 2 או 3 צעדים מהמתבגר כדי לא להתעלף. מהריח!  ואז תנשמו. ותבינו שזה לא תלוי בהם. הם לא יכולים לשלוט בעצמם. 

הם בעצמם גם לא מבינים מה עובר עליהם.

כמובן שיש לשמור על הקו אדום מוסכם וידוע לכולם. מה החוקים ומה הכלללים ומה קורה אם חוצים אותו.

אז תנשמו שנייה, בינתיים זה לאט לאט עובר להם.

2. דברו איתם

נשמע פשוט אבל פשוט זה לא.

במיוחד כשלפני שעה היא העלתה לנו ת'סנטה מריה לשמיים. איזה לדבר עכשיו? אז כן.

תקראו לה ותראו יחד 'הכוכב הבא', תכינו סלט , תאכלו גלידה או משהו אחר שהיא תתחבר אפילו למס' דקות. ואז תשאלו שאלות.

היא עונה? הצלחתם.

לא עונה? היא עדיין על העץ. תנו לה סולם, היא תרד כשהיא תהיה רעבה 🙂

אני מזמן למדתי שזמן איכות לא נמדד בדקות.

תסתכלו עליו, עליה. תקשיבו למה שיש להם לומר. עד שהם מוציאים מילה מהפה (ואלו לא נביחות) אז פשוט תקשיבו להם לרגע. 

חוף דור הבונים תנשמי שנייה
מאושרת שהסכים להצטלם איתי

3. הם ילדים/אנשים בוגרים

דברו איתם על דברים קונקרטיים, שחשובים ורלוונטיים לכם כהורים, כאנשים.

דברו על החדשות, על בי"ס, על החברים שלהם. 

על המורים, מי המורה המועדף עליהם ומי פחות. ולמה. 

והכי חשוב ספרו להם על עצמכם : לאיזו סדנא נרשמתם, לאיזה סרט אתם הולכים, לאיזו הרצאה עם חבר/ה.

תתיעצו איתם. תנו להם אינפורמציה עליכם. הם יחזירו לכם. בריבית דה-ריבית.  

4. דעו מי החברים שלהם

דעו את מספר הנייד של כל אחד מהם וגם של ההורים שלהם. 

תאמינו לי ברגע שאנחנו מבקשים את הטלפון של אמא של יהלי הם ישר משנים תכניות פגומות. 

וחוצמזה כשהוא לא יענה בנייד אז שיהיה לנו למי להתקשר.  הם תמיד יעדיפו לענות (רק שלא נצטרך להתקשר לאחד החברים, ויי על הבושות) . 

5. תנו להם תפקיד מהותי בבית ותתיעצו איתם

כן, גם לזרוק את הזבל זה חשוב.

כל מה שיעזור בניהול התקין של הבית. תנו להם להרגיש חשובים. שייכים

נוסעים לטיול בחו"ל? תתיעצו איתם. "האם אתה חושב שזה לגילך?"  "מה דעתך על נסיעה של למעלה משעה ליעד הזה"?

תתיעצו איתם גם על דברים אישיים, בגבול הטעם הטוב. אצל בנות זה קל: את שואלת: אך הבגד? אל תצפי שהיא תתעלף ממך. זה כמעט ולא קורה. וזה בסדר. תנשמי.

לטיול מושקע וקרוב בחו"ל עם ילדים מוזמנים להכנס לפאפוס לא מה שחשבתם

Bar Mitzvah man
גבר בר מצווה - קרדיט לניסן סבה

6. תנו להם להתמודד. לבד.

אל תפחדו מהמילה הזו: לבד. הם יודעים שאנחנו כאן בשבילם. אבל אין צורך 

להציע את שירותיי ההורות באופן שוטף. בכל זאת לא כולנו נהגי מוניות.

אז הסעות, סנדוויצ'ים, קניות, בגדים. הם מסוגלים להתמודד עם זה לבד. רזי שלי דואג לעצמו היטב. הוא יכול להכין לעצמו חביתה או כריך. וכשצריך הוא נוסע לחדר הכושר באוטובוס. הוא לא שוקל בדעתו לסנג'ר אותי. זה טוב לי ואני חיה עם זה בשלום:)

אנחנו לא חייבים לעמוד דום כי הם ביקשו ולשנות את כל סדר היום שלנו.

7. תגידו להם ותראו שאתם גאים בהם

כן כן גם גם כשאתם חושבים שאין במה…  שהיא בטטת ספה מפונקת, מעצבנת וחצופה. גם כשהוא עושה שטויות.

שימו את זה לרגע בצד ותחפשו עוד קצת עד שתמצאו.

תנו להם חיבוק. אפשר במקום חיבוק מילה טובה
(במקרים בהם הסירחון גובר על הרצון להתקרב – דברנו כבר על הסירחון?)

אני תמיד צועקת (מרחוק) "חייים שלי אתה" והמילה האסורה לשימוש ע"י כוהנת ההורים סופר נני: "נסיך שלי" גם נאמרת אצלנו בבית. 

כן אני קוראת להם נסיכים ונסיכות שלי.

והם יודעים טוב מאוד שאצלנו בבית אני המלכה.

מילות עידוד לסיכום

מתבגרים זה סיפור לא קל.

זוכרים שעד לפני לא הרבה זמן היינו שם בעצמינו?

אבל זה עניין חולף,

ואם תנשמו שנייה, אולי תצליחו גם לשמור איתם על חברות נעימה בנוסף להורות לא פשוטה.

תנסו לראות את הטוב שבהם.
יש המון, בכל זאת הם הילדים שלכם לא???!!!!

בינתיים אני אוספת עוד עיצות. מי יכול לעזור לי? 

למי יש עיצה מעולה בשבילי? 

אל תשכחו שעלי לעבור את גיל ההתבגרות עוד 3 פעמים!!!!

ותהיו טובים, תשתפו להורים אחרים.

ביי

אני מזמינה אותך להצטרף לקהילת המנויות שלי

ההרשמה ללא תשלום והפינוקים שווים ביותר

זה מה שאני שולחת למנויים בקהילה:

עם ההרשמה תקבלי את החוברת המושקעת לדאגה עצמית. 

פעם בחודש מייל עם כל מה שמעניין. 

טיפים והמלצות שוות במיוחד.

מדי פעם תקבלי ראשונה הצעות להרשם או לרכוש את אחד מהמוצרים שלי

מתאים לך? 👇
 
New_Avatar

רוצה להיות מעודכנת?​

 

רגע לפני שאתן מופנות לקבלת ההטבה לסדנא, הירשמי לרשימת התפוצה כדי להישאר מעודכנת בכל הפוסטים, הטיפים והפאן. תמיד אפשר להתחרט ולבטל, אבל זה לא יקרה 😊

[rainmaker_form id="3223"]