בואי לגלות עד כמה את מכירה תודה על הטוב חייך ומה עליך לעשות כדי להכניס לשגרת חייך את ההרגל של להכיר תודה.
להכרת התודה יש השפעות עמוקות וחיוביות על הבריאות העובד, על מצב הרוח שלו והיא מהווה גורם חשוב בהצלחת הארגון. כנסו לקרוא אז איך עובד מאושר תורם לארגון.
כשטוב – הכל טוב. אפשר לנשום שנייה, לחגוג ולהכיר תודה. זה קל כשהחיים דבש.
אבל מה קורה כשקורה אסון?
איך אפשר להכיר תודה כשמרגישים שהעולם קורס?
מחקרים מראים שמי שמכיר תודה על בסיס קבוע מצליח להתגבר על עתות מצוקה ביתר קלות מאשר שאר האנשים ומצליח להתמודד טוב יותר עם לחצי היום-יום.
נכון שזה לא קל להכיר תודה ברגעים קשים, קשה לומר תודה כשעברת תאונת דרכים, כשפיטרו אותך ממקום העבודה שלך, כשאהובים שלנו חולים. אבל ברגעים כאלה אנחנו מקבלים פרספקטיבה על החיים.
על כמה שחיים שלנו שבריריים, על כך שאנחנו לא שולטים בכול ושהטוב שיש לנו יכול להילקח בשניות.
הכרת הטוב גורמת לנו להבין שאין לקחת את החיים שלנו כמובנים מאליהם.
דווקא בזמנים קשים הכרת התודה היא נכס ולכן כדאי לתרגל אותה על בסיס קבוע ויום-יומי כיוון שהיא משנה את נקודת ההשקפה שלנו על סיטואציות בחיים. משברים יכולים לגרום לנו להודות יותר ולגרום לנו להתמודד איתם יותר בקלות. זה כמו תרופת מנע למוח.
הגיע הזמן להפסיק לקבל את הדברים בחיינו כמובנים מאליהם.
בואי ללמוד את הדרך הכי קצרה אל האושר הפנימי וכיצד הכרת תודה עושה את זה.
אל לנו להתעלם ממשברים שעברנו בעבר.
בחיים יש אכזבות ויהיו כל הזמן. וזה לא הגיוני להתעלם מהאמת ומרגשות הכאב שאנו חוות.
הכרת תודה על המשברים שעברנו בעבר מאפשרת לנו לראות את התהליך שעשינו, מאיפה התחלנו ולאן הגענו.
מראה לנו שגדלנו, שהצלחנו להתמודד עם משברים ולהתגבר עליהם.
דרך תרגול הכרת התודה נבין ששרדנו קשיים והנה אנחנו עדיין ממשיכות בחיים שלנו.
ועוד דבר: ההשוואה של עצמנו כיום מול מה שעברנו בעבר תגרום לנו להרגיש עוד יותר בנות מזל, ולהכיר תודה גם על זה.
קבלי את תרגיל "מה היה קורה אם…"
התרגיל הזה הוא עוד שיטה להגברת הכרת התודה ע"י כך שניזכר באירוע קשה מהעבר שלנו ונדמיין מה היה קורה אם… ולהרע את הסיטואציה.
למשל אם היינו מעורבות בתאונת דרכים בעבר, הפעם נקצין את התוצאה של התאונה לרעה, ובכך נקצין את הרמה של הכרת התודה היום.
כי מה קורה לנו כשאנחנו מדמיינות את הרע? ואז רואות כי טוב – אנחנו אומרות לעצמנו " ויי איזה מזל יש לי".
והלב מתרחב.
כהרגלי אני מסיימת עם משימה לביצוע:
נסי להיזכר באירוע פחות שמח מעברך ותעני לעצמך על השאלות הבאות:
שימי לב שהמטרה היא אינה להעלות את הזיכרון הרע שוב, אלא להבין האם וכמה התקדמת מאז אותו אירוע.
אם את מכירת תודה סדרתית יש לי הרגשה שמאז האירוע ההוא את גדלת והתפתחת ואת מבינה למה זה קרה לך בחיים.
ואם את לא, אז דעי לך שזו מיומנות שכל אחת יכולה ללמוד ולהטמיע ואני מזמינה אותך לנסות להכיר תודה על ידי הפנייה לפוסט מה כדאי לי להכיר תודה.
מחכה לתגובות המהממות שלך במייל שלי.
מאחלת לנו שבוע ובו נראה כמה טוב יש לנו
(במקום כמה אין וחסר ורע)
נילקה
כולנו רוצות להיות מאושרות. אבל למי יש זמן ללמוד על איך להיות מאושרת כשהילדים מסתובבים בין הרגליים? אני חקרתי ומצאתי את השיטה הכי קלה, שעובדת. הכרת תודה.
כתיבת ההישג היומי שלנו מחזקת אותנו ונותנת לנו את הדרייב להמשיך במטרה.וכשאני אומרת הישג אני מתכוונת לכל דבר שאת מסיימת ואת מרוצה מהדרך שלך.
כשאת קמה בבוקר האם את מרגישה שאת רוצה להתעורר לבוקר הזה?
האם את חיה את חייך בדיוק כפי שרצית? כפי שדמיינת?
או האם יש מקום לשיפור הדרך בה את צועדת?
אם ענית לעצמך בכן, אז זה הזמן לדאוג לעצמך ולהתחיל לחיות את החיים שלך בדרך עליה חלמת.
כל מי ששומע את הסיפור שלי אומר איזה אומץ היה לי.
ואני תוהה,
האם לעזוב עבודה שלא אהבתי זה אומץ?
האם לשחרר אנשים שעושים לנו רע, אנרגיות לא נעימות, אנשים שמורידים אותנו מטה, האם זהו אומץ?
מקווה שאת לא חושבת ככה.
אם כן, אז למה אנחנו לא עושות את זה?
כי אנחנו מפחדות משינוי.
אבל בואי נפרוט את זה שנייה, כי בתכל'ס ממה אנחנו פוחדים? אין לנו מושג.
אז בואי נחשוב לרגע מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם נעזוב.
מדמיינת את זה?
כי הכי גרוע לדעתי, זה להישאר בעבודה שאנחנו שונאים, לראות את אותו הבוס שרודה שבנו, את האנשים שלא מעריכים אותנו, להישאר עם אנשים שמורידים אותנו, להישאר תקועים באותו המקום, בפחד, בעצבות ומשם הדרך למחלות… ידועה לכולנו.
כל אחד יכול לשנות את המקום שלו בעולם ואת החיים שלו בכל רגע נתון. ורק אנחנו אחראים לעצמנו ולעולם, לעולם אל תגידו שזה מאוחר מדי.
וכדי להתחיל בשינוי וכדי להתחיל לשנות את מה שאנחנו לא מרוצים צריך לעשות דברים אחרים. דברים שלא עשינו לפני. לאתגר את עצמינו, ללמוד, להתנסות בדברים שישנו לנו את החיים ויעשו אותנו מאושרים. ועכשיו זה בדיוק הזמן הושלם. אז יאללה. התחלנו?
הכרת תודה זו הדרך לאושר. זו השיטה.
כמה פשוטה ככה עובדת. אנשים מחפשים את האושר במקום לשים דגש על האושר שכבר יש להם.
ברגע שנתחיל לשים לב ונכיר תודה על הדברים שכבר בורכנו בהם, נרגיש מאושרים.
לי יש את #אתגרהקפה באינסטוש. אנשים מכל העולם שמעלים תמונה עם כוס הקפה של הבוקר, כוס יין או סודה ומוכרים תודה על שלושה דברים קטנים שיש להם: תודה על ילד שחזר מהצבא, על לילה עם או בלי שינה רצופה, ועל כוס קפה חמה. כי לא לכולם יש את הדברים האלה. אפילו כוס קפה חמה.
ועל כך יש לשים את הדגש. וברגע שתפני זרקור גדול על כל הטוב בחייך, את תראי כמה נקודות אור יש בהם.
יש לנו המון סיבות להיות מאושרים.
יש לי פוסט שלם שמדבר על הכרת תודה וכמה היא חשובה + המלצה לסרט heal מכירה? אהה יש שם גם דפים להורדה מתנה. עוד לא קראת? את יותר ממוזמנת ❤
אל תצחקי עלי…. אבל אני קודם כל רואה את הטוב אצל אנשים אחרים.
עד שמוכיחים לי אחרת…. אני אומרת שלום לכל שומר בקניון ושואלת לשלומו. והילדים שלי פשוט מעתיקים אותי. אני נותנת לנהגים לעקוף אותי והם נותנים לי זכות קדימה. שוב, אולי זה ענין של השקפת עולמי. לימדתי את המוח שלי להסתכל על החיובי ולכן זה מה שאני רואה. אבל זה טוב ונעים לי. אז מה רע?
עוד אין לך אחת כזו? עכשיו זה בול הזמן. למה? ככה. למה לחכות עוד שנייה?
את לא מבינה איזה כיף זה לסמן ויי על משימות שהושלמו, חלומות שהוגשמו.
מדי פעם ניתן ורצוי אפילו לעדכן את הרשימה, בדברים שכבר לא בא לך לבצע ולהוסיף דברים שכן.
זו הזדמנות נוספת להכיר לכן את יובל אברמוביץ ועל מה שכתבתי עליו.
תלמדי ותעשירי את עצמך בדברים שמעניינים אותך. לא חשוב מה. מקרמה, קורס ברמנים, עוד תואר.
אני מאמינה גדולה בצמיחה בעיקר תודעתית.
כשסיימתי את לימודי ראיית החשבון הייתי כל כך מותשת שאמרתי כבל עם ועדה שאפילו קורס בישול אני לא לוקחת.
כמובן שמאז לקחתי כמה קורסים לבישול, למדתי מו"מ וגישור, למדתי nlp פרקטישיונר ואח"כ המשכתי למאסטר.
כשלומדים דברים חדשים, הראש נפתח ואנחנו נחשפות לדיעות , אנשים, רגשות חדשים.
אנחנו מגלות שיש עוד כ"כ הרבה דברים שאנחנו לא יודעות, הסקרנות נפתחת.
לומדים מיומנויות חדשות, שפות תקשורת חדשות. וכשאני משתנה – הסביבה שלי משתנה. כשאני גודלת הסביבה שלי גודלת יחד איתי.
מחקרים הוכיחו שספורט, אפילו הליכה של 30 דקות מספר פעמים בשבוע מונע אלצהיימר!!
ספורט זה בריא וזו לא קלישאה. ברגע שיוצאים, נושמים אוויר צח, רואים את השקיעה, או את הזריחה. פוגשים אנשים, משיגים ניצחונות קטנים, היום הלכתם 20 דקות ושבוע הבא תלכו 30 דקות. ואולי תתחילו לרוץ דקה. ואז 3 ק"מ.
הנחת יסוד בnlp היא להתייחס ברכות לכישלונות שלנו ולהפוך אותם לתהליך למידה ולא להתייחס אליהם כאל כישלון שמוריד אותנו.
המטרה של ה nlp היא לקדם , לחזק ולהצמיח אותנו.
ריצ'ארד בנדלר וג'ון גרינדר ממציאי שיטת ה-NLP "בכל פעם שאתה נכשל, מתעוררת הזדמנות שאין דוגמתה ללמוד משהו שבלעדיה לא היית מבחין בה".
אין דבר כזה להצליח ב 100% בכל פרויקט שלקחתנו על עצמינו. נישואין, ילדים, עבודה, לימודים ועוד. זה ברור נכון? אי אפשר תמיד להצליח.
אבל אפשר ללמוד. אז למה אנחנו מתאכזבים מעצמינו בכל פעם שאנחנו לא מצליחים?
ואז אנחנו מאוכזבים, כועסים, והדימוי העצמי והמוטיבציה נפגעת. ולכן אם נתייחס לכישלון שלנו כשיעור, כשכר לימוד, שמשוב, זה יקדם אותנו ויגרום לנו לרצות להמשיך להתמיד ולהשתפר.
מאז שראיתי את הסרט של ג'ים קארי yes man אני אומרת כן. קודם כל כן. פותחת לעצמי צוהר לאפשרות.
אח"כ אני חושבת על זה, בודקת אם ה"כן " שלי מקדם אותי לכיוון המטרה שלי, ולעיתים לאחר מחשבה אני אומרת לא.
ב2 שורות אתמצת לכם על מה מדובר בסרט: ג'ים קארי הוא פקיד בנק מופנם בשנות ה-30 לחייו, לאחר שהתגרש הפך לאדם ממורמר ומופנם, מנותק מחבריו ואדם שלילי לחיים. מפה לשם הוא הולך לסדנא שבה לכל הצעה שמקבלים – חייבים להגיד כן.
ואז הוא מנסה ומתחיל לשים לב שמתחילים להיות שינויים חיוביים בחייו.
יחסיו עם הסביבה נעשים טובים והחיים שלו דבש.
בקיצור, תנסו, תתחילו להגיד כן ותראו בעצמכם איך הכל משתנה. מחכה שתעדכנו אותי 😋
החיים שלנו קצרים מדי כדי לחיות אותם ולעשות מה שאחרים מצפים מאתנו.
מאז שעזבתי את המשרד הפרטי שלי ושל ליאור (בעלי) וזנחתי את כל התעודות שעבדתי למענם ככ קשה כל השנים, אמא שלי מדי פעם זורקת באוויר: "לא חבל על כל התעודות שלך? שלמדת כ"כ הרבה שנים? אולי תחזרי למשרד???"
לא מכוונה רעה כמובן. ההורים שלנו חושבים ורוצים רק בטובתנו. אבל החיים שלנו הם שלנו. ותמיד יהיו אנשים שיגידו לנו למה ככה ולמה ככה.
זו עבודה עצמית רבה אבל היום אני יכולה להגיד שלא אכפת לי מה אנשים חושבים עלי. שחררתי את זה. היום הם מדברים עלי ומחר עליך וכבר שכחו אותי. תקשיבו רק ללב שלכם.
קחי מחברת. מחברת ניצחונות. ותרשמי את כל ההצלחות שלך. זה תרגיל קטן שמעלה את הערך העצמי. בענק. וכשאת מרגישה שאת נופלת, רק תציצי שם. ותראי איך הדימוי העצמי שלך יעלה. כי יש הוכחות, שחור על גבי לבן כתובים כל המלחמות בהן ניצחת.
הפייסבוק והאינסטוש בעיקר גרמו לנו לחשוב שאנשים חיים חיים מושלמים, בקאריביים ובמלדיביים. אבל בואו, אנחנו לא תמימים, אנחנו כולנו יודעים שגם להם יש בעיות בחיים. אין אנשים מושלמים נו באמת. לכולם יש מלחמות, פרידות, מאבקים וכולנו עובדים על החיים שלנו כדי שיהיו יותר טובים.
באנגלית זה נשמע יותר נחמד: self care.
אם לא נטפל בעצמינו איך נוכל לטפל באחרים? בבני זוג, בהורים, בילדים? אז איך עושים את זה?
אני נפגשת עם חברות. הן הקהילה שלי, אני מתייעצת איתן ופורקת אצלן. דייט עם הבן זוג. אפילו במרפסת. לא חייבים לצאת למסעדה. שבו כמה דקות יחד. רק תשלימו פערים, תסתכלו אחד על השני. ככה אני מרגישה שאנחנו יחד. מרגישה אינטימיות איתו.
תתקלחי לבד. בשקט.
תעשי דמיון מודרך או מדיטציה. ואוו זה ממש ממלא את הנפש. ומרוקן את המחשבות. ספר. שנ"צ. את לא חייבת לבשל, פעם ב. תזמיני אוכל.
מוזמנת להוריד את חוברת דאגה עצמית שערכתי לגמרי בחינם ובאהבה.
יש לך עוד רעיונות לדאגה עצמית? אשמח להוסיף פה בפוסט.
ודבר אחרון,
רציתי לדעת, מה את עושה מכל הרשימה הזו?
איך את מבטיחה לעצמך שנה מופלאה ושארית חיים טובים?
מחכה להערות ולהארות שלך ממש כאן בתגובות.
💜
נילקה
"אושר לא
תמיד יהפוך אותנו למוקירי תודה. אך הכרת התודה, יכולה להפוך אותנו למאושרים". אנונימי
אני רוצה לספר לכם על הסרט HEAL בנטפליקס.
כבר המליצו לי עליו עוד כשלמדתי nlp. כתבתי את השם במחברת וזה נעלם בין כל הרישומים עד שביום שישי האחרון, בזמן ששלטתי ביד רמה על שלט הטלויזיה וראיתי את הפרומו לסרט.
התחלתי לראות, רק 5 דקות. אמרתי לעצמי. לראות במה מדובר.
ליאור הצטרף אלי עם 2 כוסות קפה שהכין, וביקש להעביר למשהו קצת יותר כיפי.
אמרתי לו "רק 5 דקות".
אני וליאור כבר שנים חיים בתהליך של מודעות וחיות בעוצמה ולא באמת חשבתי ש'להרפא' יעשה לנו משהו.
מפה לשם קבענו השבוע דייט זוגי כדי לצפות בסרט. שוב!!!!
חוץ מריקוד מושחת ואישה יפה אין שום סרט שצפיתי בו פעמיים.
אני לא בטוחה שאצליח להסביר מבלי להישמע מסיונרית הזויה מה היה בסרט הזה שעשה לנו את זה, אבל מבטיחה לנסות.
הסרט עוקב אחרי 3 אנשים שנפגעו קשה, חלו במחלות חשוכות מרפא בתהליך הריפוי האישי שלהם.
אגב, אותם אנשים הוציאו ספרים אודות המסע שלהם בארה"ב והם הפכו לאנשים ונהפכו למורים רוחניים מובילים.
לפי הסרט המדע האחרון מגלה שיש ביכולתנו את הכוח לרפא את עצמינו.
שיש לנו שליטה על בריאותינו ועל גופינו הרבה יותר ממה שאי פעם חשבנו.
הסרט מביא את הצופים להבנה עמוקה שיש הרבה יותר במשפט "שהגוף שלנו יכול לרפא את עצמו".
'להרפא' משנה כ"כ הרבה דברים בתודעה של הצופה.
מצרפת לכם את הפרומו לסרט למרות שאני ממש ממליצה לוותר עליו וישר לצפות בסרט עצמו.
על ההמלצה שלי על הספר המופלא ששינה את חיי כנסו לפוסט על ארבעת ההסכמות.
האם אי פעם שמתם 💜 מהי אחת מערכי היסוד של הדת היהודית ? הודיה.
יהודים דתיים קמים בבוקר ופותחים במילות תודה "מודה אני".
וזה רק מתחיל פה. הם מוקפים בתפילות הודיה על המזון, שהחיינו, הגומל ועוד.
אולי הם כבר יודעים ממזמן את מה שאנחנו רק מתחילים לגלות עכשיו?
מי שכבר מכיר אותי יודע שאני מכורה לאלון אולמן. לאלון יש מסדר לילה טוב לילדים.
הוא מבקש מאתנו ההורים לגשת לילדים רגע לפני השינה ולתת בהם תורת העצמה ב 2 משפטים נפלאים:
אלון מאמין (ולדעתי הוא גם צודק), שאם נגיד משפטים כאלו מעצימים לילדים שלנו, יקרו להם דברים נפלאים.
הכרת תודה ממקדת אותנו בטוב שיש לנו בחיינו, בשפע.
ומה אני תמיד אומרת? מה שמתמקדים בו גדל!!!!
אני תמיד הייתי כזו.
תודה לשומר שפותח את השער בכניסה לקניון,
לנהג שעצר את רכבו במעבר החציה וכד'.
אבל תמיד הרגשתי מבוכה כי הרוב סביבי הסתכלו עלי מוזר.
וכך אני מלמדת את ילדיי:
1. זה חינם. אז אל תתביישו להגיד תודה.
2. הצד השני מרגיש טוב כשמעריכים אותו על מה שהוא עושה.
אני אומרת להם תודה על שביצעו את משימות החובה שלהם. אז מה?? רואים את האושר בפנים שלהם כשהם שומעים תודה לך שעזרת לי/לך/לנו.
הפוסט הזה היה אמור להיות הפוסט מסכם שנה ואז הפך להיות פוסט לתחילת השנה וכשעבר ינואר אז פשוט שחררתי. וכששחררתי הוא יצא. מהלב.
אני אומרת ת ו ד ה
תמר גולן – ההדוניסטית. את הקורס על פתיחת בלוג החינמי והמלא ערך הדפסתי שנה לפני שחשבתי בכלל על הבלוג שלי. קטע אהה?! אולי היא רואה את הנולד??? 🤣 אין עמוד בבלוג שלה ללא ערך. אני עוקבת באדיקות ולומדת מכל פוסט. ואם את בעצמך חשבת אי פעם לפתוח בלוג כנסי לבלוג שלה. תודי לי אח"כ.
אז תמר תודה.
יונית צוק – הבלוגריסטית. מי שעוקב יודע שאני מכורה לקול שלה + לתכנים רבי המסר והערך שהיא מעבירה. אני שומעת over & over את הפודקאסטים שלה ובכל פעם משהו אחר מתחדד לי. בכל פעם מחדש. יוניתוש – תודה רבה.
אור מגדיש – אורקה – המתלהבת. היא הכי לא מתלהבת. היא חברה שלי מהביצית. אמיתי. היא נולדה בזכותי. אבל זה כבר לפוסט אחר. ואני נולדתי מחדש בבלוג שלי בזכותה. אורקה נותנת נקודת מבט חדשה על תרבות הבר קיימא שלנו, מתכונים מיוחדים. והכי כיף זה לצפות בסרטונים שהיא מכינה. תענוג צרוף. עריכה מושלמת. הכי נטורל וכייפי. אוהבת אותך ותודה על הכל.
זה הכי לא מובן מאליו.
אני עדיין נפעמת כשמגיבים לי שאוהבים אותי,
את הכתיבה שלי,
את ההומור.
אני עדיין מסתובבת לראות אל מי דיברו? מי זה שעומד מאחורי?חחחח
לאות תודה הכנתי לכם קובץ להכרת תודה.
תדפיסו, תחתכו אותו ריבועים, שימו ליד המיטה, וכל ערב תמלאו אותו.
אני מבטיחה שזה יכניס אור בחייכם.
מוכנים לנסות?
על מה את אומרת תודה? תכתבי לי פה 2 דברים טובים בחייך. זה עושה טוב גם לעור הפנים 🤣
❤
מוזמנים לקרוא על 7 שיטות פרקטיות להרגע בפוסט של ירדן לוין המקסימה
ועל כוחם של הרגשות שלנו בבלוג מלא ההשראה אצל כריס .
מקווה שתהנו!
© 2019 כל הזכויות שמורות לנילקה – תנשמי שניה
זה מה שאני שולחת למנויים בקהילה:
עם ההרשמה תקבלי את החוברת המושקעת לדאגה עצמית.
פעם בחודש מייל עם כל מה שמעניין.
טיפים והמלצות שוות במיוחד.
מדי פעם תקבלי ראשונה הצעות להרשם או לרכוש את אחד מהמוצרים שלי
רגע לפני שאתן מופנות לקבלת ההטבה לסדנא, הירשמי לרשימת התפוצה כדי להישאר מעודכנת בכל הפוסטים, הטיפים והפאן. תמיד אפשר להתחרט ולבטל, אבל זה לא יקרה 😊
[rainmaker_form id="3223"]
